חג הפסח הפך במידה רבה לחג של הרבה מאוד אוכל, אוכל שמן, מתוק ומשמין מאוד. מדברים על עלייה של כ-2-3 קילוגרם בשבוע של אכילה מופרזת של החג. כמובן לא כולם אבל חלק.
לצערי, רוב המשפחות אינן מושפעות מכל ההסברים וההבהרות המועברים בכלי התקשורת לפני כל פסח לגבי בחירות סוגי וכמויות האוכל, ולגבי המחירים הכספיים והבריאותיים של הזלילה בליל הסדר ובמשך כל ימי החג. הרבה דובר, למשל, על כך שעל השולחן המסורתי של החג יכולות להסתתר כ-2000-3000 קלוריות ויותר לכל סועד. מידע זה לא ממש משנה את הרגלי האכילה. האם השנה נאכל פחות? אני בספק.
אנחנו נכנסים לפסח בתקופת קורונה המתמשכת אבל סוף סוף אין הגבלות על אירועים, וכול המשפחה תהיה יחד – שמחה וששון, והרבה אוכל! לא פלא שרבים ממהרים לקליניקה שלי וכנראה גם של דיאטניות אחרות אחרי סיום החג כדי לתקן את הנזקים.
כשמדברים על האכילה בפסח, רוב האנשים חושבים רק על בעיות המשקל והקלוריות.
אני רוצה הפעם דווקא לשים דגש על השפעות אחרות של ארוחות דשנות, ולא חשוב אם זו ארוחת חג, ארוחת שבת או אירוע המלווה באוכל (ואיפה נמצא כיום אירוע שאינו מלווה באוכל?)
בואו נחשוב מה קורה עם האוכל במערכת העיכול. אחרי שהוא הופך לנוזלי יותר ועובר תהליך ראשוני של עיבוד על ידי החומרים שנמצאים ברוק, ואחר כך בקיבה, בה הוא הופך לעיסה אחידה, הוא ממשיך למעי הדק. במעי הדק רוב האוכל (פרט לסיבים וחלקיקים אחרים) מתפרק למולקולות, ובצורה כזאת כל מה שאכלתם ושתיתם מועבר לכבד – התחנה הראשונה בדרך לכל תא ותא בגוף. מה זה אומר? שסטייקים לא מסתובבים לנו בדם, כמו שרבים חושבים, וחמאה לא נדבקת לדפנות כלי הדם.
באופן פשטני ובלי להיכנס לשיעור אנטומיה, הכבד הוא זה שמקבל את המשימה הקשה – הרבה מאוד מולקולות שצריך להפנות אותם לבניה או לפרוק..
ככל שהארוחה גדולה יותר, כך גם העומס על הכבד גדול יותר.
ארוחות דשנות תורמות לתופעת כבד שומני, אותו מצב בו תאי הכבד מתמלאים בשומן. כ-35% מהאוכלוסייה סובלים מהמצב הזה, כשחלקם אפילו לא יודעים על כך. כבד שומני מתקשה לתפקד באופן רגיל, ואם לא מטפלים בו בזמן, עלולה להתפתח בו רקמה צלקתית , כאשר השלב הבא הוא שחמת כבד – מצב שדורש השתלת כבד.
בנוסף להכבדה על הכבד, הארוחות הדשנות של פסח גורמות לבעיות נוספות במערכת העיכול – צרבת, גזים, כאבי בטן, ונפיחות בבטן. זו עוד תוצאה של ארוחות דשנות. רבים יודעים שאפילו רק מצה עלולה לגרום גזים וכאבים.
האם נראה לכם שווה לאכול הרבה ולסבול אחרי זה?
המשפחה המארחת: תחשבו על בריאותכם ובריאות האורחים שלכם. כשאתם מכינים או מזמינים אוכל לסעודה כלשהי – כדאי לשמור על הכבד ומערכת העיכול שלכם ושל האורחים.
אז מה נשתנה הפסח הזה? מה עושים אחרת?
- מחליטים לשנות את המסורת של האבסה
- מכינים פחות מנות
- שמים פחות שומן באוכל החגיגי
- שמים על השולחן צלחות קטנות יותר
- מחלקים את האוכל למנות קטנות יותר
- מכינים אוכל בריא יותר, בלי לפגוע בטעם
- מכינים יותר מנות מירקות
- לא שמים על השולחן משקאות הממותקים בסוכר, גם לא מיצים טבעיים
- מצמצמים את כמות המתוקים – במקום הרים ענקיים של עוגיות לפסח, שימו רק גבעות קטנות.
- פרוביוטיקה יכולה לסייע בטיפול גם בכבד שומני וגם בגזים ובכאבי בטן. כדי להימנע מתופעות אלה, כדאי לקחת פרוביוטיקה, במהלך החג ולאחריו, כמובן שבמקביל לדיאטה.
הפרוביוטיקה המועילה ביותר ושנבדקה במחקרים היא פרוביוטיקה המכילה חיידקים חיים, שאפשר לקנות בבתי מרקחת פרטיים ושל קופות חולים. לשמור במקרר.
שיהיה לכולנו חג פסח בריא, טעים ועם בטן רגועה.
חג שמח!!