זה באמת משנה איזו פרוביוטיקה נוטלים? גלו את התשובות כאן!

נושא הפרוביוטיקה הפך להיות מאוד פופולרי בשנים האחרונות. אך ככל שעולה קרנה – כך גדל הבלבול בנושא. מטרת המאמר הזה היא לעשות קצת סדר בעולם החיידקים.
מה תגלו מקריאת המאמר?

1. על מה ולמה אנחנו עוסקים בחיידקים?
2. איך זה קשור לבריאות כללית ושל מערכת העיכול – בפרט?
3. מה זה פרוביוטיקה?
4. מה ההבדל בין פרוביוטיקה, פרה ביוטיקה ופוסטביוטיקה?
5. מהם הקריטריונים החשובים שעלינו לוודא לפני רכישת פרוביוטיקה מסוימת?
6. סיבות אפשריות לנטילת פרוביוטיקה
7. האם פרוביוטיקה הוכחה מחקרית כיעילה?
8. שילוב פרוביוטיקה לחולי מחלות מערכת העיכול.
9. שילוב של תזונה נכונה עם פרוביוטיקה
10. מהי הפרוביוטיקה וויומיקס ומה הייחודיות שלה?

1. על מה ולמה אנחנו עוסקים בחיידקים?

שם קוד "חיידקים" תפס חזק בדעת הקהל, אבל למעשה השם הנכון הוא "מיקרוביוטה".  השם הכללי יותר הוא מיקרוביום, אשר מתייחס לכל העולם המיקרוסקופי של ייצורים חיים, ביניהם חיידקים, וירוסים (זה מכונה VIROM), שמרים, חד- תאיים ותוצרי הפליטה שלהם. המיקרוביוטה היא מערכת אקולוגית פתוחה, כלומר – מתקשרת עם העולם שמחוץ לגוף,  המורכבת ממאות משפחות של חיידקים החיים בסימביוזה עם הגוף המאכסן, ובינם לבין עצמם. המיקרוביוטה מהווה כ-2 ק"ג ממשקל הגוף וקיימים בה מעל-400 זני חיידקים.

למעשה, העולם המופלא הזה התגלה עוד במאה ה 17, לפני לואי פסטר, ע"י חוקרים כמו אנטוני ואן לוונהוק, שפיתח את המיקרוסקופ וגילה דרכו את הייצורים הזעירים, אותם הוא כינה Animalcules. ב 1838 חוקר אחר בשם כריסטיאן גוטפריד אהרנברג נתן את השם שאנחנו משתמשים בו עד היום- בקטריה.

שני החוקרים הללו הבינו שאם יש בגוף האדם את הייצורים המיקרוסקופיים הללו, ודאי יש להם חשיבות לבריאות האדם.

עד שהגיע לואי פסטר ופיתח את התיאוריה שהחיידקים הם הגורמים למחלות, שגוף האדם סטרילי בפנים (דבר כיום הופרך לחלוטין) ועלינו להאבק בחיידקים כל עוד נפשנו בנו.

2. איך זה קשור לבריאות כללית ושל מערכת העיכול – בפרט?

לאחר מיפוי הגנום האנושי, בשנות ה 2000, המחקר נשאר עם השאלה הגדולה – איך ייתכן שיש כה מעט גנים לאדם? וכך הגיעו לחקור את הגנום המיקרוביאלי, אשר גילה לנו שאנחנו נושאים בתוך ועל הגוף שלנו פי 100 יותר גנים מיקרוביאליים, מאשר גנים אנושיים. מה התפקידים של המיקרוביוטה, כפי שידוע לנו כיום? הנה מדגם קצר:

• המיקרוביוטה אחראית על בניה ושמירה של תאי אפיתל המעי כסוג של מחסום יציב מפני פלישת מיקרואורגניזמים פתוגניים ומרכיבים מזיקים מחלל המעי לדם – מחסום המבטיח במצבו האופטימלי הגנה ועמידות חיסונית. התאים האחראים על כך נמצאים ברירית המעי והם מכונים Tight junctions
• וויסות סף הרגישות הויסצרלית (בטנית) – כלומר, ככל המיקרוביוטה מאוזנת יותר, כך סף הרגישות גבוהה יותר. וכך סובלים פחות מכאבי בטן והפרעות עיכול.
• תנועתיות של המעי- התנועה של המעי מכונה תנועה פריסטלטית, היא קורית הודות לכיווץ והרפיה של השרירים החלקים והטבעתיים של המעי. התנועה הזאת משפיעה על מהירות בלילת המזון במעי והפרשת הצואה: במקרה של תנועתיות יתר אנחנו נחווה שלשול וגם להיפך, תת תנועתיות – עצירות.
• עיכול של מרכיבי מזון (לקטוז, גלקטוסכרידים (קטניות))- למעשה, חלק לא מבוטל מעיכול המזון שלנו מתבצע לא ע"י האנזימים שלנו, אלא ע"י אנזימים של המיקרוביוטה, המופרשים בנוכחות מרכיבי מזון מסויימים. מחסור בחיידקים המסוגלים לעכל קטניות, לדוגמא, יקשה עלינו לעכל את המזון הזה.
• תקשורת מוח מעי מיקרוביוטה – השפעה על המצב הנפשי. למעשה, כיום ידוע שהמצב הנפשי מושפע ומשפיע רבות על מערך המיקרוביוטה שלנו.
• שינוי המטבוליזם והשפעה על המשקל- מחקרים של השנים האחרונות הראו באופן ברור את ההשפעה שיש למערך מיקרוביוטה תקין על משקל תקין ושמירה על מסת הגוף.
• איזון רמות הגלוקוז בדם- המדע הדגים שלחיידקים הידידותיים יש השפעה חיובית על האינדקס הגליקמי ועל האינדקס האינסוליני, כלומר – יש להם השפעה על היכולת שלנו לאבד גלוקוז ולמנוע סכרת.
• וויסות התיאבון ובחירות במזון – גם כשנדמה לנו שהחשקים למתוק או למלוח הם שלנו, למעשה – אלה אותו מהדיירים הזעירים במעיים ששולחים אותנו להביא להם מרכיבי מזון שחסרים להם. אנחנו נוהגים לשגות בתרגום המסר. לדוגמא, החיפוש אחר השוקולד יכול להיות בכלל ביטוי לחסר במגנזיום, וכל שעלינו לעשות הוא דוקא לאכול ירקות ירוקים.
• הגנה חיסונית- המיקרוביוטה שלנו היא חלק ממערך שלם הגנה חיסונית על הגוף. בין התקפידים שלהן הוא לזהות פולש זר, שעבר את הרוק בפה ואת החומצה בקיבה והצליח להגיע עד המעי הדק, להתגייס נגדו ולחסלו, בטרם יגרום למחלה זיהומית. חלק מהתפקיד הזה מתבצע, למשל, ע"י התוספתן, אשר מהווה מאגר של החיידקים הידידותיים.

מה משפיע על איזון המיקרוביוטה?

לאור כל הנאמר למעלה, ברור לנו שמוטלת עלינו החובה לתחזק את בריאות המיקרוביוטה שלנו, על מנת שאלה יוכלו לעשות את התפקידים הרבים שלהם. בואו ננסה להבין מה משפיע לטובה ומה – פוגע בהם?

אורח החיים המודרני, יחד עם גורמים חיצוניים, גורמים לפגיעה באיזון האקולוגי של אוכלוסיית המעיים הטבעית וביכולת ההגנה של מחסום המעי = התפקיד המחיצתי של המעי שהוזכר למעלה. בתוך הגדרת אורח החיים נכלול כמה מרכיבים:

1. תזונה – לתזונה השפעה מכרעת על המיקרוביוטה. התזונה המערבית – המכילה מזון מזוקק ומעובד, חומרי ריסוס והדברה, ודלה בסיבים תזונתיים – פוגעת ומדלדלת את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים ומגדילה את הסיכוי להשתלטות שמרים, וירוסים וחיידקים העלולים לחולל מחלות. לדוגמא, סיבים תזונתיים מהווים את המזון העיקרי של האוכלוסיה הבריאה של המעיים. התזונה המערבית מתאפיינת במיעוט הסיבים, המצויים בעיקר בפירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. הסיבים המועדפים על החיידקים הידידותיים הם סיבים מסיסים, כלומר אלה המצויים מתחת לקליפה (כדוגמת פקטין).  בנוסף, חומרים שונים המוספים לשימור ועיבוי המזון מזינים את החיידקים מחוללי המחלות וכך מעלים סכיון לשורה של המחלות.
   
   
2. זיהום אוויר, קרינה ועישון משפיעים לרעה על המיקרוביוטה. בשנים האחרונות התפתחה תופעה חדשה של רגישות לקרינה, שמאלצת אנשים להתנתק מוויי-פיי ולחיות בעולם די מבודד, עם טלפון קווי ומחשב המחובר בכבל ישירות למקור האינטרנט והחשמל.
   
   
3. מתח נפשי – המחקרים מראים שינוי בהרכב המיקרוביוטה בעקבות חשיפה לא מבוקרת למתח נפשי. חשוב להבין: מעט סטרס האחראי על מידה מאוזנת של מתח נפשי, בדומה למעט מתח פיסי, יוצרים טונוס בריא וחיוניים ליצירה ופעילות מוחית תקינה. הבעיה בעולם המערבי היא עודף במתח הנפשי (המכונה די-סטרס) והיעדר הרגלים של ניהול סטרס. כאשר מערכות הגוף חוות די סטרס מתמשך, ללא פריקה והרגעה קבועה, משתבשים תפקידים בסיסיים של הפרשת מיצי עיכול, תנועתיות המעיים, פירוק וספיגה נאותים של המזון, מה שגורם למיקרוביוטה להיות בדיס-ביוזיס = חוסר איזון מיקרוביאלי, וכך לשבש את הבריאות שלנו.
   
   
4. תרופות – תרופות רבות גורמות לשינוי בהרכב חיידקי המעיים. ביניהן נמנה הורמונים, כמו גלולות למניעת היריון, אנטיביוטיקה, סותרי חומצה, תרופות משלשלות וכד'. כדאי לבדוק מול הרופא את המינון והתדירות של הנטילה, תוך חיפוש פתרונות טבעיים יותר. (אין להפסיק נטילת תכשיר תרופתי על דעת עצמכם, ללא התייעצות עם הרופא המטפל).
   

3. מה זה בכלל פרוביוטיקה?

אז מה עושים?הרי לא נפרוש כולנו לחיות בטבע, לכן עלינו ללמוד ליצור את האיזון הנדרש כאן ועכשיו. אחת הדרכים להשפיע על האיזון הוא שילוב התערבויות. החל משינוי תזונתי לתזונה הכי טבעית ולא מעובדת שאפשר (כדאי להתייעץ עם תזונא/ית מוסמכ/ת), וכל בהעשרה נכונה של המיקרוביוטה.בשנים האחרונות עלו קרנם של תכשירים פרוביוטייים שונים, אך כמו בכל דבר – חשוב להבין לנהל נכון את התחום.
פירוש השם פרוביוטיקה. פרו=בעד; ביוטיקה=חיים. לפי ההגדרה המדעית, הפרוביוטיקה היא "תרבית חיידקים, שניתנת לבעל חיים או לאדם, ומשפיעה לטובה על הגוף באמצעות השפעה על אוכלוסיה מיקרוביאלית של המאחסן" (שזה הגוף האנושי).

חיידקים פרוביוטיים מוגדרים כחיידקים, שכאשר הם נבלעים, יש להם אפקט חיובי במניעה ובטיפול במצבים פתולוגיים ספציפיים. חיידקים אלו חייבים להיות לא רעילים ולא גורמי מחלות, הם חייבים לשמור על חיותם בזמן האחסון ולשרוד במעבר בקיבה ובמעי הדק. רוב החיידקים הפרוביוטיים הם ממקור אנושי, ובעיקר חיידקי חומצה לקטית (המשמשים בתעשיית החלב) וביפידובקטריה. במחקר היום מסתמנת מודעות הולכת וגוברת לחשיבות של תת-זנים לטיפול במצבים ספציפיים.

היום רחב השימוש בחיידקים פרוביוטיים בתעשיית המזון, וכאשר בוחרים בתכשיר פרוביוטי, לשימוש קצר או ארוך טווח, עליו לענות על מספר קריטריונים:

• להיות מצוי באופן טבעי במעי האדם – הזנים הפרוביוטיים הנבחרים בודדו ממיקרוביום האנושי וגודלו במעבדה.
• בעל יכולת הישרדות בתנאי מערכת העיכול – על החיידקים הפרוביוטים לשרוד את חומציות הקיבה, ואת זרם מיצי הלבלב והמרה בתריסריון.
• הם חייבים להיות בעלי יכולת היצמדות לרירית המעי ולתאי האפיתל של המעי.
• התכשיר צריך להיות בעל הוכחות מדעיות לתועלתו הבריאותית.
• בטוח לשימוש.

מטרת הפרוביוטיקה אינה לחולל שינוי קיצוני במיקרוביוטת המעיים, אלא לתרום לאיזון ולאופטימיזציה של שיווי המשקל בין זני החיידקים במעיים. כלומר, לסייע במעבר ממצב של חוסר איזון – דיס-ביוזיס, למצב מאוזן – אאוביוזיס.

מחקרים מדעיים והתועלת הבריאותית:

בעשור האחרון נמצא נושא הפרוביוטיקה בתנופה פיתוח אדירה, ומאמרים מדעיים רבים מתפרסמים ומוכיחים את השפעתם המיטיבה של החיידקים הפרוביוטיים על תפקודי גוף רבים.

חלק מהמחקרים האלה נמצא בראש פירמידת ההוכחה המדעית – מחקרים קליניים, אקראיים, מבוקרים.

פרוביוטיקה נמצאה מועילה במקרים כגון: מניעה וטיפול בשלשולים בפעוטות ובמבוגרים, יעילות באיזון לאחר נטילת אנטיביוטיקה, קיצור זמן מעבר במעי במקרים של פריסטלטיקה איטית, השפעה על פעילות מערכת העיכול, סיוע לסובלים ממעי רגיז, אי נוחות בבטן ונפיחות וסיוע והקלה על מחלות מעי דלקתיות.

דיכאון ופרוביוטיקה

הנושא של השפעת חיידקי המעיים על המצב הנפשי נחקר יותר ויותר בשנים האחרונות. המנגנון דרכו זה מתרחש נמצא בקשר ההדוק בין מערכת העצבים המרכזית, מערכת העצבים של מערכת העיכול והמיקרוביוטה. זה מכונה "ציר מוח מעי מיקרוביוטה" -BMG , והמחקרים בנושא המרתק הזה מוכיחים יותר ויותר – אנחנו מרגישים מה שהמיקרוביוטה שלנו מרגישה. או דומה לזה 😊

לדוגמא, ניתן לזהות השלכה של ריבוי המיקרוביוטה החיובית על שינוי מהלך של מחלות כמו מחלת הדיכאון המג'ורי.

הפרעת דיכאון מג'ורי – MDD- נחשבת לאחת הבעיות הקשות של הפסיכיאטריה המודרנית, משום שהטיפולים הקיימים אינם "מספקים את הסחורה"- כ 2/3 מהמטופלים אינם מגיעים לאיזון באמצעות התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה, כ-30% חווים חזרת סימפטומים במעבר לטיפולים אחרים. עבודות של השנים האחרונות מצביעות על הקשר האמיץ בין מיקרוביוטה מאוזנת לבין הבריאות הנפשית. מחקרים מתחילים להצביע על השפעה מיטיבה של נטילת זני פרוביוטיקה מסויימים על מצבי רוח ועל מחלות פסיכיאטריות עם או ללא הפרעות במערכת העיכול (כמו תסמונת המעי הרגיש, לדוגמא).

קבוצת חוקרים מבי"ח באזל בשוויץ החליטה לחקור השפעת מינון גבוהה של פרוביוטיקה בעלת זנים חיים ((Vivomixx על מדד ההפרעה של הדיכאון המג'ורי. במחקר השתתפו 47 נבדקים, מחולקים לשתי קבוצות: קבוצת המחקר קיבלה 900 ביליון חיידקים ביום, קבוצת הביקורת – פלסבו. המטרה הראשונית של המחקר היתה להביא לירידה במדד הדיכאון HAMD Hamilton Rating Scale for Depression (HAM-D שהיה גדול מ 7 בתחילת המחקר בשתי הקבוצות. משך המעקב היה 4 שבועות של נטילה אקטיבית ובדיקה חוזרת 4 שבועות אחרי סיום הנטילה – סה"כ 8 שבועות. כמו כן, החוקרים בדקו תופעות גסטרואינטסטינליות, מדד החרדה וההרכב המיקרוביאלי של הצואה.

התוצאות היו מרתקות:

• קבוצת הפרוביוטיקה הציגה ירידה משמעותית יותר במדד הדיכאון מקב' הביקורת, וההבדל העמיק עוד אחרי 4 שבועות נוספים מסיום ההתערבות.
• כמו כן נצפתה ירידה בתופעות של נפיחות וכאבי הבטן.

תזונה ופרוביוטיקה:

המחקרים של השנים האחרונות חושפים את התופעה המכונה "פוסט ביוטיקה", כלומר – התוצרים של החיידקים הטובים, מטבוליטים. התוצרים של הפרוביוטיקה תורמים לשיקום של רירית המעי, מזינים את החיידקים הטובים הנוספים, תומכים בחיזוק מערכת החיסון ועוד. ככל שהזנים של הפרוביוטיקה שניקח יהיו חיים ומגוונים יותר, ויגיעו במינון גדול מספיק, המאפשר שרידות טובה לאורך מערכת העיכול האנושית מן הפה ועד אתר המטרה במעי, כך נקבל יותר מטבוליטים חיוביים וחיוניים.

כל זאת ועוד: לא מספיק לקחת תכשיר פרוביוטי טוב. חשוב מאוד לתמוך בהתרבות של החיידקים הידידותיים ע"י תזונה "נקיה" מבחינת חומרים המוספים למזון (להמנע ממזון אולטרא מעובד), להכניס לפי מידת היכולת של העיכול ירקות ופירות, העשירים בסיבים שהם המזון של החיידקים, וכן לצרוך מזונות פרוביוטיים כמו ירקות כבושים במלח (כרוב כבוש, ירקות אחרים), לחם מחמצת ללא שמרים תעשייתיים, משקאות פרוביוטיים כמו קפיר וקמבוצ'ה.

ואיזו פרוביוטיקה הכי מומלצת והכי נחקרת?

Vivomixx המשווקת בישראל ע"י חברת פאדגאיס הינה אבקת תערובת של 450 מיליארד חיידקים פרוביוטיים חיים מ- 8 זנים שונים, נוסחה מיוחדת ויחודית.

ויוומיקס היא פרוביוטיקה שנחקרה ביותר מ- 60 מחקרים קליניים ומעל ל-180 פרסומים מדעיים.

במקרה של מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקולוטיס כיבית, כאשר נגרמות דלקות חוזרות ונשנות במעי והן טופלו ללא הצלחה בתרופות, אותם מטופלים יעברו ניתוח "פאוץ'". הפאוץ' הוא חלק משוחזר במעי שמוסיפים לחולה, תפקידו הוא לשמש מאגר משוחזר פנימי לפסולת הנפלטת מהמעי, ולהעביר אותה לפי הטבעת. פאוצ'יטיס הינה דלקת בפאוץ'. לא יודעים בדיוק מהם הגורמים לפאוצ'יטיס אבל למטופלי UC יש יותר סיכוי לפתח דלקת. כמו כן שינוי במיקרוביום יכול לגרום לדלקת. ויוומיקס היא הפרוביוטיקה היחידה שכלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולי פאוצ'יטיס.

כמובן שניתן להשתמש בויוומיקס לכל מטרה בה משתמשים עם פרוביוטיקות כמו למשל בעת נטילה או לאחר שימוש באנטיביוטיקה.

ויוומיקס יכולה לסייע גם במצבים של אי נוחות במעיים כגון כאבי בטן, עוויתות, עודף גזים, נפיחות, שינוי בהרגלי פעולות המעיים כגון יציאות קשות יותר, רכות יותר או תכופות יותר מהרגיל.

כך שבסופו של דבר ויוומיקס מסייעת לשמור על האיזון של מיקרוביוטת המעי.

האריזה מכילה 10 שקיקים, כל שקיק (4.4 גרם) מכיל תערובת של 450 מיליארד חיידקים פרוביוטיים חיים באבקה. יש לאכסן את האריזה בקירור ( 2-8 מעלות צלסיוס) עד לשימוש.

התכשיר נטול גלוטן.

אופן השימוש: יש לפתוח את השקיק ולפזר את האבקה בכוס מים קרים/משקה קר אחר שאינו מוגז, או מזון (כגון: יוגורט, גלידה וכדומה) , לערבב קלות ולהשתמש מיד.

מבואות:

1. Gibson, G.R et al. Expert consensus document: The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics (ISAPP) consensus statement on the definition and scope of prebiotics. Nat. Rev. Gastroenterol. Hepatol. 2017, 14, 491–502
2. Swanson, K.S.; Gibson, et al.  The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics (ISAPP) consensus statement on the definition and scope of synbiotics. Nat. Rev. Gastroenterol. Hepatol. 2020, 17, 687–701.
3. Guan ZW, Yu EZ, Feng Q. Soluble Dietary Fiber, One of the Most Important Nutrients for the Gut Microbiota. Molecules. 2021 Nov 11;26(22):6802
4. IBSD Bacillus coagulans MTCC 5856 for the management of major depression with irritable bowel syndrome: a randomised, doubleblind, placebo controlled, multi-centre, pilot clinical study
5. Microbial and Chemical Profiles of Commercial Kombucha Products.
6. Probiotic Bifidobacterium longum NCC3001 Reduces Depression Scores and Alters Brain Activity: A Pilot Study in Patients With Irritable Bowel Syndrome
7. Ma, L., Tu, H., & Chen, T. (2023). Postbiotics in Human Health: A Narrative Review. Nutrients, 15.