פרוביוטיקה לטיפול בדיכאון או איך לשפר את המצב הגופני והנפשי באמצעות חיידקים טובים?

האם חשבתם פעם להכין יוגורט כדי להיות שמחים יותר?

אולי עלה בדעתכם לכבוש מלפפונים במלח כדי לשפר את מצב הרוח?

ואולי שכחתם פעם ליטול כדור נוגד הדיכאון והחרדה (אחת התרופות הנפוצות ביותר בארצות מערביות) ולכן מיהרתם להזמין את הפרוביוטיקה מבית המרקחת?

אם השאלות האלה נראות לכם מוזרות, הכתבה שלפניכם- בדיוק בשבילכם!

העת המודרנית מפתיעה אותנו בתנופת המחקר שלה בתחום של מיקרוביום- המוכר בשם קוד "חיידקי המעיים". בכתבה זאת נסקור כמה עובדות מפתיעות על המיקרוביום האנושי, שיגלו לכם:

1. מהו המיקרויביום?
2. מה משמעותו לבריאות הגופנית והנפשית שלנו?
3. מה משפיע עליו לרעה ומה יכול לטפח אותו?
4. איך ניתן להשתמש בידע הזה כדי לשפר את המצב הבריאותי – פיסי ונפשי?
5. איזו פרוביוטיקה הכי מומלץ לקחת ומתי?
6. מתכון פרה-ביוטי לקינוח!

1. מהו מיקרוביום? זוהימערכת אקולוגית פתוחה המורכבת ממאות משפחות של מיקרואורגניזמים, ביניהם שמרים, וירוסים, חד תאיים וחיידקים. כל המינים והסוגים חיים בסימביוזה עם הגוף המאכסן, שזה גוף האדם, ובינם לבין עצמם. אוכלוסיית המעיים מהווה כ 2 ק"ג ממשקל הגוף וקיימים בה כ-1000 מיני מיקרואורגניזמים. למעשה, זהו מטה- אורגניזם ענק, בעל השפעות מרחיקות לכת על כל התהליכים המטבוליים, העיכוליים, ההתפתחותיים, הפיסיים והנפשיים שלנו, שמכיל הרבה יותר גנים מהגנים האנושיים. הנושא נחקר בעשור האחרון והמדענים קוראים למיקרוביום "האיבר האבוד". בכתבה זו נתייחס גם מיקרוביוטיה – שאלה המיקרואורגניזמים המאכלסים את מערכת העיכול האנושית, בלי להתייחס לגנים שלה.(1)
   
   
2. מה משמעותו לבריאות הגופנית והנפשית שלנו?

קשה להגזים בחשיבות המיקרוביום עבור הבריאות שלנו. המחקרים מראים שהוא אחראי על תפקוד תקין של המערכת החיסונית, על תפקוד הורמונלי תקין, על תיאבון, על מהירות המטבוליזם בגוף, על משקל, על יכולת הרבייה שלנו, ואפילו על המשיכה בין בני זוג! מחקרים מרתקים מצביעים על התפקיד שלו בבריאות הנפשית שלנו. לדוגמא, מחקר שבדק את ההשתנות של מידת הדיכאון והחרדה בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיש/ז (2). במחקר זה, הנבדקים התבקשו ליטול סוג מסוים של חיידק פרוביוטי (ידידותי לבריאות). בסיום תקופת הניסוי נמצאו מדדים נמוכים בהרבה בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת בכל הנוגע לעוצמת הגזים, נפיחות, אי סדירות ביציאות (התסמינים של תסמונת מעי רגיש) וכן מדדים נמוכים יותר של דיכאון.

• מה משפיע לטובה ולרעה על המיקרוביום האנושי?

כיום כבר ידוע שיש כמה דרכים להשפיע על ההרכב, השונות והתפקוד של המיקרוביום. לדוגמא, המחקרים מראים באופן שלא משתמע לשתי פנים, ש"הרומן" שלנו עם המיקרואורגניזמים מתחיל כבר ברגע הלידה: בזמן מעבר בתעלת הלידה, הוולד בולע את הנוזלים שנמצאים שם באופן טבעי, שמכילים הרבה מיקרואורגניזמים חשובים, וכך מגיח לאוויר העולם כבר מצויד במיקרוביוטה הראשונה שלו! אימא טבע לא מסתפקת בחשיפה הראשונית הזאת – תינוק שיונק, מקבל בחלב האם גם מרכיבים עבורו (חלבונים, שומנים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים ומים), אבל גם – עבור החיידקים החמודים שבמערכת העיכול שלו: חלק מההרכב של חלב אם אינו ניתן לעיכול ע"י אנזימי העיכול האנושיים, אלא מיועדים לתסיסה ע"י חיידקי המעיים של התינוק! כלומר, לידה טבעית והנקה – הגורמים הראשונים לשיפור המיקרוביום האנושי, וכך- מהווים את מערכת החיסון הראשונית של התינוק. לעומת זאת, לידה בניתוח קיסרי והזנת התינוק בתחליפי חלב אם- יכולים לפגוע בהתפתחות התקינה של המיקרוביוטה.
 מה עוד ידוע לנו? בין הגורמים הנוספים שיכולים לפגוע בבריאות המיקרוביוטה נמצא נטילת תרופות (אנטיביוטיקה, הורמונים, משככי כאבים ולמעשה – רוב התרופות), סטרס, מזון אולטרה-מעובד המכיל חומרים מתחלבים, משמרים, מונעי חימצון וכד', סבונים שיוצרים חיטוי יתר, חומרי ניקוי (לאחרונה התבשרנו ששימוש במדיח כלים מקושר לעליה בסיכון למחלות מעי דלקתיות).

מה משפר את המיקרוביום האנושי? מזון חי וטרי, אכילה קבועה של מזון פרה-ביוטי (מתכון לדוגמא- בסוף), נטילת פרוביוטיקה מתאימה במידת הצורך. וגם- שהייה בטבע, חשיפה נכונה לשמש, מצב נפשי תקין, מנוחה ופעילות גופנית. המחקרים מראים שינוי בהרכב הצואה בקרב נבדקים במצב של סטרס ובקרב אותם נבדקים- בחופשה!

• איך ניתן להשתמש בידע הזה כדי לשפר את המצב הבריאותי – פיסי ונפשי?

למעשה, כל מה שהוזכר בסעיף הקודם מתייחס לפעולות שאנחנו יכולים לעשות. ברמת הפרקטיקה, מומלץ להמעיט עד כמה שניתן בנטילת תרופות ובמיוחד אנטיביוטיקה, ליטול פרוביוטיקה איכותית במידת הצורך, להשתדל לחזק את מערכת החיסון באמצעים פשוטים הכוללים תזונה ביתית, שהייה בטבע, טיולים, תנועה שאתם אוהבים, שיטות עממיות שכוללות חשיפה מבוקרת לחום וקור, מה שמגמיש את כלי הדם ומשפר זרימת דם וחמצן לכל האיברים  (לדוגמא, מומלץ לסיים מקלחת חמה במים קרים. כמובן כדאי להתחיל עם זה בקיץ).
כדאי להימנע עד כמה שניתן ממזון מעובד ולעבור להכנת אוכל ביתי. לפעמים, זה יותר פשוט ממה שחושבים: במקום לקנות נקניקים ופסטרמה, שנמצאו כבר מזמן כמעלים סיכון למחלות סרטן למיניהן, ניתן לאפות בבית נתח בשר הודו עם תבלינים, לפרוס לפרוסות דקות ולהקפיא. לצמחונים ניתן להשרות קוביית טופו (מסויה לא מהונדסת גנטית, קשה ואורגני) ברוטב העשוי מרוטב סויה (אורגני, ללא חומרים משמרים), תבלינים טבעיים, מעט סילאן ולצלות על מחבת פסים.

באותה משבצת נכנסו בשנים האחרונות מזונות פרה-ביוטיים, כלומר מזונות שמזינים את החיידקים הטובים, שמחזקים את המיקרוביוטה שלנו. בין מזונות כאלה נמצא את הירקות הכבושים במלח (לא בחומץ, אשר לא מאפשר את התסיסה הלקטית הרצויה)- מלפפון כבוש במלח, כרוב כבוש, ירקות אחרים, וכן יוגורט שמכינים בבית (שלא עבר פסטור אחרי התסיסה), לחם המותפח על מחמצת במקום השמרים המתועשים וכמובן- משקאות פרה ביוטיים מסורתיים, כמו קפיר וקמבוצ'ה.

ככל שתכניסו את ההרגלים האלה לחיי היומיום שלכם, תהפכו את ההכנה של המזונות הללו למשחק והרפתקה במטבח, תשתפו את הילדים ביצירת סביבה פרוביוטית מיטיבה – הבריאות שלכם ושל בני משפחתכם תשתפר לאורך הזמן לאין שיעור!

• איזו פרוביוטיקה הכי מומלץ לקחת ומתי?

נושא הפרוביוטיקה באמת מורכב, אנחנו מוצפים אין סוף מותגים והבטחות מרחיקות לכת של היצרנים. מהי פרוביוטיקה? פירוש השם פרוביוטיקה – פרו=בעד; ביוטיקה=חיים.

לפי ההגדרה המדעית, פרוביוטיקה היא "תרבית חיידקים, שניתנת לבעל חיים או לאדם, ומשפיעה לטובה על הגוף באמצעות השפעה על אוכלוסיית חיידקי המעיים".

חיידקים פרוביוטיים מוגדרים כאלה שכאשר הם נבלעים, יש להם השפעה חיובית במניעה ובטיפול במצבי מחלה ספציפיים. חיידקים אלו חייבים להיות ידידותיים- לא רעילים ולא גורמי מחלות, הם חייבים לשמור על חיותם בזמן האחסון ולשרוד במעבר בקיבה ובמעי הדק. לכן, חשוב מאוד ליטול פרוביוטיקה שמכילה חיידקים חיים, אשר שרידותם מובטחת יותר מאשר מתכשיר בעל חיידקים מיובשים, לדוגמא. רוב החיידקים הפרוביוטיים הם ממקור אנושי, ובעיקר חיידקי חומצה לקטית (המשמשים בתעשיית החלב) וביפידובקטריה. במחקר היום מסתמנת מודעות הולכת וגוברת לחשיבות של תת-זנים לטיפול במצבים ספציפיים, המסומנים באמצעות מספר.

מטרת הפרוביוטיקה אינה לחולל שינוי קיצוני במיקרוביוטה של המעיים, אלא לתרום לאיזון ולאופטימיזציה של שיווי המשקל בין זני החיידקים. במחקרים נמצא כי ניתן להשפיע על המיקרוביוטה ועל איזונה על ידי צריכת מוצרי מזון פרוביוטים ונטילת תכשירים פרוביוטיים, המכילים כמות מספקת של חיידקים ידידותיים.

באילו מקרים נמצאה הפרוביוטיקה מועילה? לדוגמא, מניעה וטיפול בשלשולים בפעוטות ובמבוגרים, בייחוד לאחר נטילת אנטיביוטיקה, קיצור זמן מעבר בלילת המזון במעי (במצבי עצירות), השפעה על פעילות מערכת העיכול, סיוע לסובלים ממעי רגיז, אי נוחות בבטן ונפיחות וסיוע והקלה על מחלות מעי דלקתיות.

המחקרים של השנים האחרונות מציגים את האפקט של התערבות פרוביוטיקה על הבריאות הנפשית. כיצד זה אפשרי? אם בעבר נהגנו לדבר על ציר מוח – מעי, כמקשר בין מערכת העיכול לבין המוח באמצעות עצב הואגוס, כיום יודעים שיש בציר הזה "שחקן" נוסף, חשוב לא פחות – חיידקי המעיים. לכן הציר הזה מכונה כיום "ציר מוח מעי מיקרוביוטה".

המחקר הבא בדק השפעת נטילת תכשיר פרוביוטיקה VIVOMIXX על הבריאות הנפשית של הנבדקים, מאובחנים עם מחלת דיכאון מג'ורי (3). קבוצת הנבדקים שנטלו 2 מנות של VIVOMIXX השיגה ירידה משמעותית יותר במדד הדיכאון HAM-D, לעומת קב' הביקורת: ירידה של >57% ב 80% מהנבדקים בקבוצת הפרוביוטיקה לעומת 48% בקבוצת הביקורת.

בנוסף, נמצא שהנטילה של התכשיר הפרוביוטי העלתה את השונות של המיקרוביוטה בקרב הנבדקים – דבר חיוני לבריאות הכללית והנפשית – בפרט.

במקרה של מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקולוטיס כיבית, כאשר נגרמות דלקות חוזרות ונשנות במעי, חלק מהמטופלים עוברים ניתוח לכריתת המעי הגס, ויצירת "פאוץ'". הפאוץ' הוא חלק משוחזר במעי הדק, תפקידו לשמש מאגר משוחזר פנימי לצואה, ולהעביר אותה לפי הטבעת (במקום החלחולת שאובדת בניתוח כזה). פאוצ'יטיס הינה דלקת בפאוץ', שקורית באחוז גבוהה של בעלי פאוצ'. אחת האופציות המוכחות למניעת הדלקת הינה נטילת פרובוטיקה מסוג VIVOMIXX, שגם כלולה בסל הבריאות כתכשיר פרוביוטי יחיד לסובלים מפאוצ'יטיס.

אז מה זה VIVOMIXX ?

ויוומיקס הינה אבקת תערובת של 450 מיליארד חיידקים פרוביוטיים חיים מ- 8 זנים שונים, בעלת נוסחה ייחודית, שפותחה ע"י פרופ' דה סימון (רופא מומחה למחלות זיהומיות ולאימונולוגיה בעל שם עולמי). היא הפרוביוטיקה שנחקרה ביותר מ- 60 מחקרים קליניים ומעל ל-180 פרסומים מדעיים.

כמובן שניתן להשתמש בויוומיקס לכל מטרה בה משתמשים עם פרוביוטיקות כמו למשל לאחר נטילה של אנטיביוטיקה.

ויוומיקס יכולה לסייע גם במצבים של אי נוחות במעיים כגון כאבי בטן, עוויתות, עודף גזים, נפיחות, שינוי בהרגלי פעולות המעיים כגון יציאות קשות יותר, רכות יותר או תכופות יותר מהרגיל.

כך שבסופו של דבר ויוומיקס מסייעת לשמר את האיזון של מיקרוביוטת המעי.

היא מגיעה באריזה המכילה 10 שקיקים, כל שקיק (4.4 גרם) מכיל תערובת של 450 מיליארד חיידקים פרוביוטיים חיים באבקה. ולכן יש לאכסן את האריזה בקירור ( 2-8 מעלות צלסיוס) עד לשימוש. התכשיר נטול גלוטן.

כיצד ניתן לשפר את השפעת נטילת הפרוביוטיקה? מומלץ לשלב בתזונה מזונות פרה-ביוטיים, במיוחד כאלה שמכינים בבית, במטבח הפרטי שלכם. ה"קינוח" שהבטחנו בהתחלה: מתכון להכנת מלפפונים במלח- התכשיר הפרה ביוטי הראשון שלכם, שיעזור לכם לטפח את המיקרוביוטה המשופרת, לאחר או תוך כדי נטילת תכשיר הפרוביוטיקה!

עדי זוסמן RD BSc MBA

דיאטנית קלינית, מאמנת בריאות, מחברת הספר "דרך הבטן", מנהלת המרכז וביה"ס לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן".