מאת: פרופ' אולגה רז
מהי פרוביוטיקה?
כשמדברים על "פרוביוטיקה" אנחנו מתכוונים לחיידקים ידידותיים המשפרים את מצב הבריאותי של הגוף שלנו. אפשר לקבל אותם במזון ובתוספי התזונה.
המחשבה הראשונה כשאומרים מילה "חיידקים" בדרך כלל מאוד שלילית, אנחנו רגילים שחיידקים זה משהו מזיק, פוגעני וגרום למחלות. אך כיום אנחנו יודעים שישנם חיידקים שדווקא עוזרים להילחם במכלול בעיות בריאות שונות ולשמור על הבריאות.
טריליוני החיידקים נמצאים בכל מקום בגופנו – בפה, באף, נרתיק, במעיים, על העור ועוד. ואנחנו מסתדרים איתם מצוין בדרך כלל. אוסף החיידקים והמיקרואורגניזמים האחרים בגופינו נקרא מיקרוביוטה, והתכולה הגנטית שלהם – ה-RNA וה-DNA – נקראת מיקרוביום.
מספר החיידקים בגופינו ענק, כ-40 טריליון -לעומת 30 טריליון התאים שמרכיבים את גופנו (כל הערכים ממוצעים). יש יותר חיידקים בגופינו מאשר תאים !! אך המדע בימינו מכיר יחסית במעט זני חיידקים.
כמות החיידקים בגופינו כל כך גדולה כך שישנם חוקרים שמתייחסים למיקרוביוטה כאל איבר נוסף בגוף, שיש לו השפעה מכרעת על תפקודו ובריאותו, וכמובן שגם לנו יש השפעה עליו.
החיידקים הנחקרים ביותר נמצאים במעי ולהם השפעה חשובה על בריאותנו. חלק מהחיידקים האלה ידידותיים, חלקם ניטרליים וחלקם פתוגניים – מזיקים. המטרה שלנו – כמה שיותר חיידקים בכלל, כמה שיותר חיידקים ידידותיים וכמה שפחות חיידקים מזיקים.
אז מה משפיע על החיידקים שלנו במעי?
ראשית, המזון שאנחנו אוכלים. לדוגמה, דיאטה ים תיכונית, העשירה בדגנים מלאים, קטניות, וירקות מיטיבה עם החיידקים ה"טובים". לעומת זאת, דיאטה מערבית, העשירה באוכל מעובד, בשומן מן החי, בסוכר ובמלח, מדכאת את החיידקים הידידותיים ומאפשרת עלייה דרמטית בכמות החיידקים המזיקים. מצב שנקרא דיסביוזיס. מצב הדיסביוזיס גורם לבעיות בריאותיות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, מחלות מעיים, מחלות לב וכלי דם וכדומה.
קיימים מזונות המכילים חיידקים טובים באופן טבעי, כמו יוגורטים ביו, חמוצים תוצרת בית (כרוב, מלפפונים, עגבניות וכו'), אוכל יפני מותסס, קמבוצ'ה ("תה הפטריה").
על כמות והרכב החיידקים משפיעים גם גיל, סטרס וחרדה, תרופות כמו אנטיביוטיקה, אפילו צורת הלידה – טבעית לעומת ניתוח קיסרי, ועוד.
אז איך פרוביוטיקה תעזור לנו?
לפי מחקרים רבים, פרוביוטיקה יכולה לעזור בבעיות רבות, כמו כבד שומני, שלשולים, מחלות דלקתיות של המעי, מעי רגיז. ואכן בשנים האחרונות נעשים מחקרים גם על הקשר בין פרוביוטיקה לזיהומים פטרייתיים, אלרגיות ואסטמה, ואפילו לדיכאון ולהשמנה.
מאחר ואנחנו נמצאים בסביבה לחוצה באופן טבעי, לעתים קרובות אין ברירה אלה להשתמש בפרוביוטיקה כתוסף התזונה
אז איך לבחור תוספי פרוביוטיקה?
ראשית, תמיד לקנות תוספים מחברות ידועות ומכובדות.
שנית, לבדוק האם רשומים שמות החיידקים, בלטינית, המורכבים משתי מילים (סוג ומין), ולעתים גם זן שמכיל מספר, וכמו כן חייבים להיות רשומים כמות החיידקים, שמשתנים מתכשיר לתכשיר – 5 מיליארד, 25 מיליארד, 450 מיליארד ומה שביניהם.
לדוגמה: Lactobacillus Paracasei Lpc-37 – 6.25 מיליארד. זאת צורה נכונה לרישום.
נכון שהצרכן לא חייב לדעת מה הם השמות האלה, אבל נוכחותם מחזקת את הרצינות של היצרן ורמת השקעתו בתכשיר. ומי שמתעניין, תמיד אפשר לבדוק מה הם החיידקים הרשומים.
לא כדאי לקנות תכשירי פרוביוטיקה שאינם מספקים ללקוח את הנתונים הללו.
בכל מקרה, לפני נטילת פרוביוטיקה חשוב להתייעץ עם דיאטנית.
מאחר ונושא הפרוביוטיקה הוא חדש יחסית, חשוב שסוגי הפרוביוטיקה יבדקו במחקרים קליניים.
אחד הסוגים של פרוביוטיקה שנבדק ברוב המחקרים הוא וויוומיקס – התכשיר שמכיל 8 זני שרשראות של סוגי פרוביוטיקה, אשר כל אחד מהם נבדק במחקרים כמסייעים לבריאות, בכמות גדולה של 450 טריליון חיידקים.
___________________________________________________________________
למי לא כדאי לקחת פרוביוטיקה?
אנשים אחרי ניתוחים ו/או עם מחלות קשות ו/או עם בעיות במערכת החיסונית חייבים להתייעץ עם דיאטן/ית או רופא גסטרו לפני נטילת פרוביוטיקה, מה שבכל מקרה מומלץ לכולם. למעטים פרוביוטיקה עלולה לגרום לאי נוחות בבטן ו/או גזים, תופעות שלרוב חולפות לאחר מספר ימים ולפעמים לתגובה אלרגית.
